TheMarker
מירב ארלוזורוב
08:45 | 06.10.2004
האם יש טעם לקנות את אותו מוצר במחיר גבוה פי ארבעה? עשרות אלפי ישראלים עושים את זה בכל יום. הם בוחרים לקנות לעצמם ביטוח מנהלים ולא קרן פנסיה, וזאת על אף ששני המוצרים כמעט זהים, פרט למרכיב העלויות. העלויות בביטוח, בתחום דמי הניהול, גבוהות כיום פי 4-2 מאלו של הפנסיה.
דמי הניהול המקובלים בביטוחי חיים הם כיום כ-11% מהפרמיה החודשית, וכ-1% מסכום החיסכון הצבור בפוליסה. בפנסיה המספרים המקבילים הם 6% מהפרמיה ו-0.5% מהצבירה, בדיוק מחצית מדמי הניהול בביטוח. בפועל, בשל תחרות שפרצה בענף הפנסיה, דמי הניהול בקרנות הפנסיה ירדו עוד, והם כעת 2% מהפרמיה ו-0.3% מהצבירה – רבע מדמי הניהול הנגבים בביטוחי החיים.
פער המחירים העצום הזה אינו יכול להימשך לאורך זמן. השליטה בקרנות הפנסיה, כידוע, נרכשה באחרונה בידי חברות הביטוח, ושאלה מעניינת היא מה יקרה כתוצאה מכך לפער בדמי הניהול. החשש הוא כי הפער יקטן דווקא מהכיוון הלא נכון – חברות הביטוח ינצלו את שליטתן כדי להעלות את המחירים בפנסיה, ובכך להפחית את הלחץ התחרותי המופעל על ביטוחי החיים מצד הפנסיה.
משרד האוצר, כאשר התיר למתחרה אחד (חברות המוכרות ביטוחי חיים) לבלוע מתחרה אחר (קרנות הפנסיה) איפשר זאת. הנזק הכלכלי הנובע מכך הוא מוחשי. באחת מקרנות הפנסיה חישבו ומצאו כי גבר בן 30, המשתכר 4,000 שקל בחודש ולפניו 37 שנות חיסכון לפנסיה, ייהנה מגידול של 10% בקצבת הפנסיה שלו, כתוצאה מההנחות הניתנות כיום בדמי הניהול. ביטול ההנחות יקטין את הקיצבה שלו ב-10%. המעבר לביטוח חיים, שבו דמי הניהול גבוהים פי שניים מהמקסימום המותר בפנסיה, צפוי להקטין את הקיצבה המשולמת באחוזים רבים נוספים.
עד אז, ההנחה בדמי הניהול היא אחד הנכסים הכלכליים החשובים שיש לקרנות הפנסיה להציע, מול ביטוחי החיים וזו מול זו. ואולם זה אינו הנכס החשוב ביותר. מי שנושא בכתר הנכס החשוב ביותר שיש לקרן פנסיה להציע הוא מרכיב העודף או הגירעון האקטוארי. מרכיב שנהפך, החל מהשנה, לסוג של השתתפות עמיתי הפנסיה ברווחי הקרנות.
לפי הנחיות האוצר, הקרנות צריכות לחלק מדי שנה את העודפים שנצברו אצלן (אם נצברו). העודף הוא הרווח של הקרן, מעבר לרווח שלו היא מחויבת כדי לממן את ההתחייבות הפנסיונית שלה לעמיתים.
לעודף יש חשיבות מסיבה כפולה. ראשית, הוא שווה הרבה מאוד כסף. חלק מקרנות הפנסיה חילקו ב-2003 עודף של 10%. זהו העודף שהן צברו מאז הקמתן, שמונה שנים קודם לכן. במהלך אחד, לכן, חילקו אותן קרנות לעמיתים את הרווח שאותו הם אמורים להרוויח מהורדת דמי הניהול – אבל לאורך 37 שנה.